מה זה דנגי?

מבין המחלות הוויראליות המועברות על-ידי עקיצות יתושים, דנגי, או קדחת הדנגי, היא המחלה בעלת קצב ההתפשטות המהיר ביותר בעולם. כ-400 מיליון בני אדם נדבקים בקדחת הדנגי מידי שנה. היתושים שנושאים את נגיף הדנגי חיים בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים ומאכלסים למעלה מ-125 מדינות בעולם. היתושים נושאי הדנגי חיים גם באזורים כפריים וגם באזורים עירוניים ויכולים לעקוץ גם ביום וגם בלילה, לכן כל המטיילים שמבקרים באזורים אנדמיים, כמו אסיה, אפריקה, האיים הקריביים ודרום אמריקה נמצאים בסיכון להידבק בנגיף.

ההתחממות הגלובלית, תהליך העיור והעלייה בהיקפי הטיסות בעולם גרמו להתפשטות היתוש, ומכאן גם להתפשטות הנגיף, בכל רחבי העולם. ב-2019 דיווח ארגון הבריאות העולמי על עלייה של פי שמונה במספר מקרי הדנגי מאז שנת 2000.

לנגיף הדנגי יש ארבעה תתי זנים (סרוטיפים) וכל אחד מהם עלול לגרום למחלה הכרוכה בסיבוכים בריאותיים קצרי טווח, ולעיתים גם ארוכי טווח. מניעת עקיצות תקטין את הסיכון להידבקות בקדחת הדנגי. מהלך המחלה עשוי להיות שונה ממקרה למקרה, מזיהום אסימפטומטי (במרבית המקרים) או מחלה דמוית שפעת (1 מתוך 4 מקרים) עד קדחת דנגי חמורה עם סיבוכים מסכני חיים. מחלת דנגי סימפטומטית תכלול תסמינים כמו חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים, פריחה, בחילות והקאות תסמינים אלה יופיעו כעבור מספר ימים עד שבועיים לכל היותר מעקיצת היתוש.

קדחת הדנגי במטיילים מגבילה את המטייל ומשפיעה במידה רבה על תוכניות הטיול. מחקרים מראים שעד 40% מהמטיילים שנדבקו בקדחת נזקקו לאשפוז.

5 עובדות על קדחת הדנגי

קדחת הדנגי מסביב לעולם

מדי שנה חולים בה כ־50 מיליון בני אדם בכ־100 מדינות: באזורים הטרופיים והסאב טרופיים, מצפון לקו המשווה ומדרומה לו, ביבשות אמריקה, אסיה, אפריקה, דרום אמריקה ומרכזה. בישראל, כל מקרי קדחת הדנגי שנמצאו היו בקרב מטיילים

מטיילים נשאים של קדחת הדנגי

הסיכון להידבקות בקדחת הדנגי קיים בכל מקום שיש בו יתושים פעילים נושאי נגיף דנגי. הדבקות בנגיף זוהו בוודאות במטיילים אירופאים שחזרו מדרום אמריקה, האיים הקריביים, אפריקה, אסיה, אוקיאניה ואף אירופה עצמה.

הסיכון לסיבוכי הדנגי

הדבקה חוזרת בקדחת הדנגי מעלה את הסיכון לסיבוכים.

יתוש הנושא את קדחת הדנגי

פרט למלריה, קדחת הדנגי היא המחלה עם שיעור האשפוזים הגבוה ביותר באירופה אחרי חזרה מחו"ל.

אמצעי הגנה מפני עקיצות יתוש

הנוסעים למדינות שנמצאות בסיכון גבוה יכולים לנקוט אמצעים אקטיביים להגנה מפני קדחת הדנגי.